#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך לאכול קודם חצות?	"איתא בירושלמי דאסור להתענות בשבת עד שש שעות [אפי&#x27; כשאינו מכוין לשם תענית, וצ&quot;ב ראייתם ממשנה דקודם חצות לא ישלימו הרי התם כוונו לשם תענית (ביה&quot;ל ד&quot;ה עד)] (טור), וכתבו הב&quot;ח והט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) דבחול הוי כזורק אבן לחמת אבל בשבת הוי כמו תענית (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) חידש עוד טעם לאכול קודם חצות דס&quot;ל דכל סעודה יש לה זמן מסוים וכי היכי דשלש סעודות צריך להיות אחר חצות שהוא הזמן מנחה כך צריך סעודת שניה להתחיל קודם חצות שהוא זמן שחרית ואע&quot;פ שאינו מוזכר ענין זה בשאר פוסקים מ&quot;מ ברור הוא, ע&quot;ש. [ועי&#x27; במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; של&quot;ד ס&quot;ק ב&#x27;) דלפי הב&quot;ח אינו יוצא אחר חצות והפמ&quot;ג מפקפק עליו]"	סימן רפח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין חצות?	"כתב המג&quot;א (סי&#x27; קנ&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דמחשבין את השעות משעה שקם ממטתו בין לגבי זרק אבן לחמת בין לגבי תענית בשבת, ומובא במ&quot;ב (שם ס&quot;ק ב&#x27;) {ופשוט דלפי הערוה&quot;ש חצות הוא כפשוטו}"	סימן רפח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור תענית בשבת?	"אם מתענה כל היום י&quot;א שעובר על איסור תורה דכתיב אכלוהו היום וגו&#x27; (וכ&quot;כ המג&quot;א), וי&quot;א דעובר על דברי קבלה דכתיב וקראת לשבת עונג. ואם מתענה רק עד אחר חצות בודאי אינו אלא איסור דרבנן (ביה&quot;ל ד&quot;ה אסור)"	סימן רפח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מכוין לשם תענית?	"אז אסור אפי&#x27; שעה אחת, וכמ&quot;ש רש&quot;י בעירובין (מ&quot;א ע&quot;א) כשהוא משלים התענית בערב שבת הוי כאילו מתענה קצת בשבת [אכן, זהו בצירוף תענית של יום שלם אבל אינו ראיה כשהוא מתענה לאיזה רגעים באמצע שבת שהוא כמו תענית, וצ&quot;ב איך להגדירו (ר&quot;י באק)], ואם מונע עצמו ממאכל מסוים משום שמירת המשקל (diet) אין זה כתענית כלל (קובץ הלכות פי&quot;ד הע&#x27; נ&quot;א, אור לציון ח&quot;ב פכ&quot;א אות ג&#x27;)."	סימן רפח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם התחילו להתענות ועברה הצרה קודם חצות למה א&quot;צ להשלים?	"תי&#x27; הביה&quot;ל (ד&quot;ה עד) אע&quot;פ שכוונו לשם תענית אפ&quot;ה היה רק מיעוט היום וא&quot;צ להשלים מחמתו רוב היום"	סימן רפח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעים מידי לפני מוסף?	"אז מותר להתאחר אחר חצות (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), וה&quot;ה דמהני שתיית חמין קודם תפילה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;) {וש&quot;מ דמהני שתיית קפה קודם שחרית להוציא עצמו מזורק אבן לחמת, והפמ&quot;ג (סי&#x27; קנ&quot;ז א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) היה מסתפק בזה}"	סימן רפח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא עוסק בתורה ותפילה?	"כתב הב&quot;י דתלוי במח&#x27; בין ר&quot;א ור&#x27; יהושע בפסחים (ס&quot;ח ע&quot;ב), לפי ר&quot;א דס&quot;ל או כולו לכם או כולו לה&#x27; מותר לעסוק בתורה ותפילה עד אחר חצות אבל לר&#x27; יהושע דס&quot;ל דצריך חצי לכם וחצי לה&#x27; אסור {וצ&quot;ע דמבואר בגמ&#x27; בהמשך דבשבת כו&quot;ע מודו דבעינן לכם}, והמרדכי בשם הראבי&quot;ה בתחילה פסק כר&quot;א ובסוף פסק כר&#x27; יהושע, וכן פסק הרמ&quot;א כר&#x27; יהושע דאסור אפי&#x27; כשהוא עוסק בתורה ותפילה [חוץ מר&quot;ה דיש סוברים דמותר להתענות בר&quot;ה], ומ&quot;מ הא&quot;ר מלמד זכות על המקילין שמאחרים עד אחר חצות מחמת תורה ותפילה שהם סומכים על מש&quot;כ המרדכי בתחילה דס&quot;ל כר&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), ובספר קובץ הלכות (פי&quot;ד הע&#x27; נ&#x27;) הביא ספר גדולת מרדכי דמיישב המרדכי דפסק כר&quot;א בשבת וכר&quot;י ביו&quot;ט, וא&quot;כ בשבת מותר ללמוד עד אחר חצות, [ובקובץ הלכות (שם) רוצה ליישב קושיית הערוה&quot;ש דס&quot;ל דזמן סעודה הוא בדוקא קודם חצות וכמ&quot;ש גם בהב&quot;ח לקמן (סי&#x27; של&quot;ד) דאמת הוא דזהו זמן הסעודה אבל כאן נקטינן כר&quot;א דס&quot;ל כולו לה&#x27; ואין נפק&quot;מ מהו זמן הסעודה]"	סימן רפח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשבת, האם עדיף לאכול ולשתות או לעסוק בתורה?	"מבואר בירושלמי ותנחומא דפועלים יעסקו בתורה ות&quot;ח יאכלו וישתו {כפשוטו יאכלו וישתו יותר מהרגלם בחול אבל לא כלפי שאר בני אדם, וצ&quot;ע מש&quot;כ המ&quot;ב (סי&#x27; ר&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;) דצריכים לאכול יותר משאר בני אדם (ר&quot;י באק)} [והא דאמרינן דכו&quot;ע מודו דבעינן לכם, ומשמע אפי&#x27; פועלים, י&quot;ל קאי על המח&#x27; בין ר&quot;א ור&quot;י אבל פועלים לא בעי לכם א&quot;נ פועלים בעי עונג קצת] (ב&quot;י, דרישה ס&quot;ק ב&#x27;), ועפי&quot;ז ביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) הטעם דתלוי בחצות ולא בד&#x27; שעות דהוא זמן אכילה לכל אדם דמקפידין דוקא על אכילת ת&quot;ח [ועוד תירץ דתלוי מתי נחשב כזורק אבן לחמת]"	סימן רפח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבת אם מזיק לו לאכול?	"א&quot;צ לאכול דזהו עונג שלו, ואדרבא אסור לו לאכול דזהו צער לו [אולם, אם יכול לאכול כזית בלא צער מחויב לאכול כזית (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)], ופטור אפי&#x27; אם בשעתו נהנה ממנו אך אח&quot;כ מזיקו בבריאותו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;)"	סימן רפח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבכות להוציא צער מלבו?	"הב&quot;י הביא ממדרש דר&quot;ע היה בוכה בשבת ואמר זהו עונג שלי, הרמ&quot;א וא&quot;ר ותוספת שבת משמע דפירשו דע&quot;י בכייתו ירוח לו ומש&quot;ה מותר [וביאר המטה יהודה דמוטב לבכות שעה אחת ולא להצטער כל השבת (מ&quot;ב דרשו)], אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) פי&#x27; דדוקא מרוב דבקותו בהקב&quot;ה זולגים עיניו דמעות וכמ&quot;ש בזוהר דר&quot;ע היה בוכה מאד כשאמר שיר השירים אבל אסור לבכות כדי להוציא צער מלבו, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) אינו מכריע {אבל משמע דהוא מצדד להקל, וכן פסק הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) כהרמ&quot;א דמותר לבכות להוציא הצער מלבו}"	סימן רפח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שרגיל להתענות בכל יום?	מותר להתענות בשבת מפני שצער הוא לו לאכול מפני שינוי וסת [אבל אם יכול לאכול מעט מחויב לאכול (ביה&quot;ל ד&quot;ה צער)]	סימן רפח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להתענות מחמת תשובה וחסידות?	"הב&quot;י הביא היתר זה אבל כתב שאינו ראוי להרגיל בזה, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) סותם דאסור "	סימן רפח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להתענות תענית חלום בשבת?	"מותר והוא קורע גזר דינו של ע&#x27; שנה, ומ&quot;מ צריך לישב תענית לתעניתו מפני שביטל עונג שבת [ודוקא לתענית חלום, אבל המתענה משום שצער לו לאכול מחמת טבעו וכמ&quot;ש לעיל (סעי&#x27; ב&#x27; וסעי&#x27; ג&#x27;) א&quot;צ לישב תענית לתעניתו (ביה&quot;ל ד&quot;ה מה), וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) דהתם התענה בעל כרחו אבל בחלום היה ביכולתו שלא להשגיח להחלום ורוב חלומות הבל הם וברצונו חשש להחלום ומש&quot;ה צריך תענית לתעניתו]"	סימן רפח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התענה ביו&quot;ט שחל בשבת?	אפ&quot;ה סגי ביום אחד להשלמה (ביה&quot;ל ד&quot;ה מה)	סימן רפח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להשלים התענית מיד?	"הטור כתב דא&quot;צ להתענות מיד, אבל הב&quot;י הביא מהזוהר דצריך להשלים מיד, וכ&quot;כ הרשב&quot;א דלכתחילה צריך להשלים מיד אבל מי שתשש כחו ואינו יכול להתענות ב&#x27; ימים רצופים יכול להמתין, וכן פסק השו&quot;ע דלכתחילה צריך להתענות מיד."	סימן רפח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אירע תענית ציבור 1) ביום שמתענה תענית חלום 2) ביום ראשון אחר שהתענה תענית חלום בשבת?	"1) עולה לו (ביה&quot;ל ד&quot;ה ביום) 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא ממשאת בנימין דצריך להתענות יום אחר, אבל השלטי הגיבורים רצה להביא ראיה מסי&#x27; תקס&quot;ח דאם קיבל עשר תעניות עולה לו תענית ציבור, ודחה המג&quot;א דשאני הכא דהרי הוא צריך כפרה על מה שביטל עונג שבת, ופסק המג&quot;א כהמשאת בנימין, אבל הט&quot;ז מקיל כשלטי הגיבורים, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) ע&quot;פ הגר&quot;ז דאם קשה לו התענית יכול לסמוך על המקילין, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) הכריע יותר כהמקילין דהביא ראיה מגמ&#x27; זבחים (ה&#x27; ע&quot;ב) דאם עברה על כמה עשין נתכפרה בעולה אחד כ&quot;ש התענית מכפר גם על מה שהתענה בשבת."	סימן רפח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביום ראשון דסליחות?	"אם יש לו מנהג קבוע להתענות בו ביום הוי כשאר תענית ציבור אבל אם אין לו מנהג קבוע בודאי עולה לו (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן רפח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אירע ימים שאין מתענים בהם ביום ראשון אחר תענית חלום בשבת?	"אם הוא יום טוב ממש כגון חנוכה, פורים, ר&quot;ח [ולגבי ר&quot;ח ניסן, המג&quot;א ס&quot;ל דיכול להתענות בו דהוא יום תענית לצדיקים, אבל התוספת שבת ס&quot;ל דמי שאינו רגיל להתענות בו לא יתענה בו], או יו&quot;ט שני של גליות אין מתענים בהם [וה&quot;ה בימים אלו צריך להשיב תענית לתעניתו] וצריך להקדים ולהשלים כל מה שיכול (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) {ונראה להגדיר שהוא ימים שאין אומרים בו למנצח}, אבל ימים שאינם ימים טובים ממש כגון חודש ניסן, שלשת ימי הגבלה, אסרו חג, ימים בין יוה&quot;כ לסוכות [וה&quot;ה בר&quot;ח אב ובערב פסח אבל א&quot;א לחול ביום ראשון (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)] יכול להתענות בהם התשלומין [וכן מותר להתענות בהם תענית חלום בלי תשלומין] (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) {ונראה להגדיר שהוא ימים שאין אומרים בו תחנון אבל אומרים למנצח}, אכן השיג עליו הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) כיון שאינו מוכרח להתענה מיד א&quot;כ עדיף לקיים מנהגי ישראל שלא להתענות בימים אלו וידחה התשלומין עד לאחר זמן"	סימן רפח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התענה בשבת ובמוצאי שבת היה יו&quot;ט וחלם עוד חלום רע והתענה?	"הפר&quot;ח מסתפק אם צריך לישב ב&#x27; ימים לתשלומין (שע&quot;ת ס&quot;ק ו&#x27;) {ולכאורה מה שראה חלום רע אחר שהתענה לאו כלום הוא וכמ&quot;ש השעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; ר&quot;כ ס&quot;ק א&#x27;)} {ופשוט דלפי השלטי הגיבורים והערוה&quot;ש כפרה אחת עולה לכאן וכאן סגי להתענות פעם אחת}"	סימן רפח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ראובן ראה חלום קשה על שמעון 1) בחול 2) בשבת?	"1) ראוי לשמעון להתענות, ואם הוא לא יתענה כתב הספר חסידים דראוי לראובן להתענות (מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), אכן מבואר לעיל (סי&#x27; ר&quot;כ) דעדיף טפי לראובן להתענות, ע&quot;ש 2) לא ראובן ולא שמעון מתענים (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב שם)"	סימן רפח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם רואה חלום רעה?	"מלבד התענית חלום יבלה כל היום בתורה ותפילה ויתכפר לו, וגם מותר להתודות על עונותיו {בשבת} (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן רפח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במעוברת ומינקת?	"לא יתענו אפי&#x27; בחול אלא יתנו פדיון נפשם לצדקה [דהיינו דמי מזונות ליום אחד] (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן רפח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הרהר ביום מעין החלום?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) דא&quot;צ להתענות תענית חלום דההרהור גרם לו (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן רפח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם ישן באמצע היום וחלם לו חלם רע, מה יעשה?	"כתב הרמ&quot;א שיתענה מחצי היום עד חצי הלילה, ואינו אומר ענינו במנחה (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [ויש מקילין להתענה עד תחילת הלילה, ויש לסמוך על שיטה זו כשחל יו&quot;ט במוצאי שבת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)], ואם הוא בשבת יבדיל באמצע הלילה וגם צריך להתענה ביום ראשון לתשלומין מפני שנתענה בשבת במקצת [ואפי&#x27; אם כבר אכל סעודת שלישית אפ&quot;ה כיון שהתענה לשם תענית הוי עבירה בידו וצריך תשלומין (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג)], אמנם כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) דיותר טוב שלא להשגיח בחלומות בכלל, ובפרט בחלומות שבאמצע היום, וכן אם מילא כריסו באכילה ושתייה דאז האידים עולים לראשו ומראים לו חזיונות ודמיונות."	סימן רפח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה במי שחלם לו חלום רע ואם יתענה י&quot;ב שעות מזמן שעירר נמצא שיצטרך לעשות קידוש הלילה בבקר או הבדלה ביום ראשון?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה וי&quot;א) דאז יכול לסמוך על המקילין להתענות רק עד תחילת הלילה כשחל יו&quot;ט במוצאי שבת כ&quot;ש שיכול לסמוך עלייהו בציורים אלו שלא לעקור המצות ממקומם [וה&quot;ה בערב פסח שלא לבטל מצות מצה (שע&quot;ת ס&quot;ק ו&#x27;)] {ומכאן מבואר דהתענית של י&quot;ב שעות אינו שעות זמניות אלא אותה זמן ממש אחר י&quot;ב שעות}"	סימן רפח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חלם לו חלום רע בלילה וקם באמצע הלילה ודעתו להתענה למחר?	"השל&quot;ה החמיר שלא יאכל מיד אפי&#x27; בלילה, אבל הא&quot;ר מקיל שהתענית אינו מתחיל עד הבקר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן רפח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החלומות הרעים שמתענים בהם בשבת?	"1) ס&quot;ת שנשרף&lt;br&gt;2) יוה&quot;כ בשעת נעילה [וי&quot;א אפי&#x27; שלא בשעת נעילה]&lt;br&gt;3) קורות ביתו או שיניו נופלות [והביה&quot;ל (ד&quot;ה או) פקפק על נפילת שיניו דאפשר זהו דוקא במי שיש לו בנים ובנות או דוקא כשאינו נותן מעות להפתרן]&lt;br&gt;4) י&quot;א כשהוא קורא בתורה [ויש מח&#x27; בין המטה יהודה וא&quot;ר אם הוא עולה לתורה (מ&quot;ב דרשו)]&lt;br&gt;5) י&quot;א כשהוא נושא אשה [אבל לא הריקודים ומחולות לבד (מטה יהודה, מ&quot;ב דרשו)]&lt;br&gt;6) והוסיף הבדק הבית דה&quot;ה כל החלומות רעים שמוזכרים בפרק הרואה [אבל צריך לדקדק בזה דהרבה דברים תלוים בלשון בני אדם (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א), וע&quot;ע בגר&quot;ז (סעי&#x27; ז&#x27;) דהביא דיש אומרים דכי היכי דנתשנה הטבע לגבי הרפואות כך נשתנה לגבי פתרון חלומות מזמן הגמ&#x27;]"	סימן רפח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשרף שאר דברים שבקדושה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דה&quot;ה תפילין {ונראה דה&quot;ה מזוזה}, אבל לא נביאים וכתובים (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) שדוקא דברים שיש בהם פרשיות שבתורה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן רפח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ראה בחלום ס&quot;ת שנפלה?	"כתב המגיד מישרים שאין להתענות עליו (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן רפח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אשה ראתה קורות ביתה שנפלו?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) בשם המדרש רבה (בראשית רבה פ&quot;ט י&#x27;) שפתרו שאשה תלד זכר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), וביאר המחה&quot;ש דדוקא לאיש הוי חלום רע אבל לאשה הוי חלום טוב [אכן, מסתימת המג&quot;א ומ&quot;ב משמע דס&quot;ל דהמדרש חולק על המחבר]"	סימן רפח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה לו כאב שינים?	כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ט.) דלא יתענה אם נפלו שיניו דהוי כמו שהרהר עליו מקודם (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)	סימן רפח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפלו לחייו?	הוי חלום טוב דמתו היועצים עליו רעה	סימן רפח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ראה חלום שפתרונו הוא שיפסיד ממון?	"לא יתענה בשבת על הפסד ממון אלא על דברים שמחללין עליו את השבת (ספר חסידים סי&#x27; תתס&quot;ה, מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) {וצ&quot;ע דהמ&quot;ב לעיל (ס&quot;ק ט&quot;ו) ביאר הענין דכיון שנפשו עגומה עליו עונג הוא התענית, וא&quot;כ מאי נפק&quot;מ אם הגורם לצער שלו הוא דבר שמחללין עליו את השבת או לא (ר&quot;י באק)}"	סימן רפח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פעמים צריך לראות החלום רעה כדי שיתענה בשבת?	"י&quot;א דאין להתענות בשבת אלא אם רואהו ג&#x27; פעמים (מרדכי, שו&quot;ע)"	סימן רפח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למעשה, האם מתענים תענית חלום בשבת?	"הב&quot;י הביא הטור לקמן (סי&#x27; תקס&quot;ח) דרב עמרם גאון ורבינו קלונימוס אמרו שבזה&quot;ז אין להתענות תענית חלום שאין אנו בקיאים בפתרון חלומות ואין מתענין מספק, אבל הגהות אשר&quot;י כתב דנוהגין להתענות אפי&#x27; בזה&quot;ז, ואח&quot;כ הביא הב&quot;י דיש אומרים שדוקא על חלומות אלו מתענין בשבת, אמנם כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) בשם השל&quot;ה דאפי&#x27; על ג&#x27; חלומות אלו אין מתענין אלא אם נפשו עגומה עליו וכשיתענה ימצא נחת רוח והשל&quot;ה מייעץ להתענות ב&#x27; ימים בחול [אחד כנגד שבת ואחד כנגד יום ראשון, דהקבלה נחשב כאילו כבר התענה (עטרת זקנים בשם השל&quot;ה)] דחשש שמא אין נפשו עגומה כ&quot;כ (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו) אבל הב&quot;ח חולק עליו וס&quot;ל דצריך להתענות על ג&#x27; אלו אפי&#x27; כשאינו עגומה עליו, אכן המג&quot;א מצדד כהשל&quot;ה דאין להתענות מפני שהוא איסור דאורייתא (עי&#x27; ביה&quot;ל ד&quot;ה אסור), וכן משמע ממ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ו) בשם הריב&quot;ש דאין להתענות אלא כשהוא עגומה מאד ויהיה לו יותר נחת רוח ע&quot;י התענית, והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) דנוהגין לילך לחכם העיר לפתר החלום לטובה {ויש לציין למחה&quot;ש בשם הלקח הקמח דכתב דדרכו להשתמט את עצמו מלהורות דבר זה אלא יעשה כרצונו}, ולמעשה אומרים בשם החזו&quot;א דאין להתענות כלל אפי&#x27; בג&#x27; תעניות אלו, וכן הורה הגר&quot;ש קמנצקי בקובץ הלכות."	סימן רפח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"המתענה תענית חלום בשבת, האם הוא אומר 1) עננו 2) רבון העולמים גלוי וידוע וכו&#x27;?"	"1) אומר עננו בלא חתימה קודם יהיו לרצון (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) [אבל אחר יהיו לרצון אינו שייך לתפילה כלל (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;), אבל בדיעבד מותר אף אחר יהיו לרצון (שעה&quot;צ סי&#x27; תקס&quot;ה ס&quot;ק ו&#x27;)] 2) אומרה כמו בחול (רמ&quot;א)"	סימן רפח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לומר אלקי נצור בשבת?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) דהאיסור לבקש צרכיו הוא דוקא על חולי או פרנסה וכדומה שיש לו צער לפניו אבל חרטת עונות טוב לומר בכל יום [ובדרך כלל אסור בלשון וידוי ובתענית חלום מותר בלשון וידוי [דכמו שהתירו להתענות בשבת דהוי כמו פיקוח נפש שמא נגזרה עליו גזירה כך התירו לו להתוודות (סדר היום, מ&quot;ב דרשו) {אכן, מהריב&quot;ש וממ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ו) משמע דטעם ההיתר להתענות תענית חלום בשבת הוי משום דזהו תענוג שלו}] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב וס&quot;ק ז&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א)]"	סימן רפח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי להקדים או לאחר סעודתו ביום?	"איתא בגמ&#x27; (קי&quot;ט ע&quot;א) דרב אמר להקדים ושמואל אמר לאחר, והטור פי&#x27; דלא פליגי דאם כבר נתעכל המאכל יקדים ואם עדיין לא נתעכל יאחר [וע&quot;ע בתוס&#x27; (שם) דביארו רב ושמואל ע&quot;פ הגמ&#x27; בגמ&#x27; בסמוך בבני רב פפא בר אבא דתלוי ברגילותם], ועוד איתא בגמ&#x27; דבני רב פפא בר אבא היו שכיחים מאכלים כל היום ישנו מרגילתם להקדים או לאחר קצת כדי שיהיה ניכר, וביאר הב&quot;ח (מובא בביה&quot;ל ד&quot;ה להקדים) דלעולם הוא אחר שנתעכל המאכל ואפ&quot;ה יש לשנות קצת לכבוד שבת [האיחור כבוד שבת מפני שתאב יותר לאכול, והקדמה כבוד שבת מפני שנמשך סעודתו זמן גדול], ולא יאחר הרבה כדי שלא יצטער בשבת (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד), והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) דה&quot;ה דיש היכר לכבוד שבת אם אוכל בחדר נאה ממה שאוכל בימות החול וכן אם משתמש בכלים יקרים שאינו משתמש בהם בחול."	סימן רפח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי לקבוע ללמוד בזמן הסעודה?	"הטור הביא הגמ&#x27; דר&#x27; זירא היה מהדר אחר זוגי זוגי דרבנן להזהירם שלא לבטלו סעודת שבת, וביאר הב&quot;ח דהיינו דוקא בת&quot;ח ולא בפועלים, ועוד כתב הב&quot;ח דאפי&#x27; לת&quot;ח די במקצת לכם ורובו בתורה."	סימן רפח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם 1) מתענין 2) צועקין ומתחננין בפה 3) מתריעין בשופר, על צרות בשבת?	"1) אין מתענין על שום צרה בשבת (סעי&#x27; ח&#x27;) 2) רק על צרה של מזונות או הקיפוה גוים או ספינה המטורפת בים או אפי&#x27; על צרת יחיד הנרדף מפני גוים וכדומה או נרדף מפני רוח רעה ובלבד שהוא סכנת היום [וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג, ומובא במ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) דמותר לבקש רחמים אם אירע דבר ליחיד ואפי&#x27; ליפול על פניו מותר ביחידות, והביא ראיה מתענית חלום, וביאר המחה&quot;ש שהוא שיקול דתענית חלום הוא רפואה ודאית אבל מצד שני הוא מצער עצמו בתענית וה&quot;נ מותר להתחנן בשבת אע&quot;פ שאינו רפואה ודאית כיון שאינו מצער את עצמו כ&quot;כ], והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) דבסכנה גדולה מותר לומר תהלים בעבורו ולשנות שמו 3) אין תוקעין בשופר בשבת אלא לקבץ העם לעזור במקום פיקוח נפש"	סימן רפח סעיף ח-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים מי שברך לחולים בשבת?	"כן, ורק לחולים שהם בסכנת היום ממש מותר לומר ישלח לו רפואה שלימה וכו&#x27;, אבל לחולה שאין בו סכנת היום כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) שיאמר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא [ומשמע דלא יאמר הנוסח המקום ישלח לו רפואה שלימה וכו&#x27; {וכן תמה הערוה&quot;ש לעיל (סי&#x27; רפ&quot;ז סעי&#x27; ב&#x27;) על נוסח זה}, ועי&#x27; במחה&quot;ש דביאר המג&quot;א דאפי&#x27; אם רוצה להקל לומר המקום ישלח וכו&#x27; ולסמוך על שיטת ר&#x27; יוסי אפ&quot;ה יש להוסיף שבת היא מלזעוק וכו&#x27; כמו דברי תנחומין שהרפואה קרובה ואין חולה זה בסכנה] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)"	סימן רפח סעיף ח-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נוהגין להתפלל בעבור חולים שאינם בסכנה יומית?	"הקובץ הלכות (פט&quot;ו הע&#x27; י&quot;ח) הביא בשם הגר&quot;ש קמנצקי שליט&quot;א כמה לימודי זכות, אחד שאינו תפילה אלא דרך צפייה שמצפה שהקב&quot;ה ישלח להם רפואה שלימה ושבת היא מלזעוק מגלה את זה, ועוד הביא שהוא בזכות הצדקה שפוסקים אבל זה לא מהני כפי המנהג שאומרים &quot;בשכר שמתפללים בעבורם&quot;, והעיקר לימוד זכות הוא שמזכירים כמה חולים שיש בהם סכנה ליומיה ועיקר התפילה בעבורם מותר לכלול גם שאר חולים."	סימן רפח סעיף ח-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש קולה להתפלל בעבור חולה שיש בו סכנה אבל אינו סכנה יומית?	"האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ק&quot;ה) התיר אם החולה ביקש ממנו להתפלל בעבורו כדי שלא תטרף דעתו, אבל אם אחרים בקשו בעבורו אסור להתפלל עליו בשבת"	סימן רפח סעיף ח-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר תהלים בשבת?	"מותר אפי&#x27; בעבור חולה שאין בו סכנה, אבל לא יזכיר שום בקשת רחמים רק יאמר התהלים בזכותו (קובץ הלכות פט&quot;ו סעי&#x27; י&quot;ז)"	סימן רפח סעיף ח-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לברך אשה שמקשה לילד?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) בשם הר&quot;ר יוסף [מקרעמניץ] התיר מפני שהתינוק צדיק ויכריע העולם לכף זכות, והשיג&lt;br&gt;עליו המג&quot;א דקטנים אינם בני עונשים ואינם מן המנין, וביאר המחה&quot;ש דהמג&quot;א מודה בדין להר&quot;ר יוסף דמותר להתפלל בעבור התינוק בשבת אלא דחולק עליו לגבי להכריע לכף זכות, והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ח) כתב דהיא בסכנה וגם הוסיף עוד קולה להתפלל בעבור יולדת בתוך שבוע ראשון {וצ&quot;ב למה זה נחשב כסכנת יומית, וביאר ר&quot;י באק דהטעם דצריך סכנה יומית הוי דהוא הכרח להתפלל היום אבל אם הוא בסכנה נפשות סתם הרי יכול להתפלל בעבורו למחר ואינו דחוף להתפלל היום, והנה כל זמן שיש מין חולי דהוי רק לאיזה ימים מסויימים ואח&quot;כ יוצא מאותה סכנה נמצא שעכשיו הוא בסכנה יומית ואינו יכול לדחוף להתפלל למחר דכל יום ויום הוי סכנה ממש, ולכן ביולדת בזמן חז&quot;ל היתה בסכנה ממש לז&#x27; ימים, וא&quot;כ כל יום ויום צריך להתפלל בעבורה ואינו יכול לדחוף עד לאחר שבת, אבל יתכן דבזה&quot;ז דאינה בסכנה כ&quot;כ לא יתפלל בעבורה}"	סימן רפח סעיף ח-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להתפלל לחולה שהוא חוץ לעיר?	"המהרי&quot;ל סבר לא, דחיישינן שמא נתרפא או מת והוי תפילה שוא, אבל השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא מנחלת שבעה שחולק עליו דהרי יש לו חזקה שהוא קיים [וחולה], וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) דלא פליגי והכל תלוי על החולה דאם הוא סתם חולה מותר להתפלל בעבורו דרוב חולים לחיים ואם הוא גוסס ובסכנה גדולה אין מתפללין עליו אלא אם ידוע שהוא חי."	סימן רפח סעיף ח-י		
